היום בקייטנה של עמית: משמרת לילה במיון ילדים בבית חולים מאיר, כפר-סבא, עם עמית הרופאה, חברת ילדות של אחותי שלשמחתי הרבה הזמינה אותי ליום בחייה. הגעתי למיון היישר לתוך האקשן: מילד שנפל וקיבל מכה בראש, לעקיצת עקרב. שצף לא נגמר של ילדים הגיעו ועברו בדיקות וטיפולים, הרופאים בדקו את התוצאות, ביררו רגישויות, הסבירו בצורה נעימה, מפורטת ועניינית, וכן הלאה. מאקשן לאקשן, ממקרה למקרה: מילדה בת שנתיים עם חיוך מקסים ועיניים מהפנטות וחתך ענק בפנים לילדה אחרת במצב חמור יותר. התהלכתי אחריה

--איך הגעתי לשריפה באור יהודה??? -- יום בחיי כתב תרבות של חדשות 12 לירון שלח לי הודעה עם כתובת של המקום שבו תצולם הכתבה ביום בו התלוויתי אליו, מדובר באחד האולפנים העסוקים של תעשיית המוסיקה. מיד עם הכניסה לאולפן ומבלי להתכוון נכנסתי לשיאה של 'סצנת המוסיקה' ולסשן הקלטות שיר של זמרת מוכרת. המארח שלי להיום, לירון זייד, כתב התרבות של חדשות ערוץ 12, קיבל את פניי, הכיר אותי למפיק וליחצנית, והסביר לי בנעימות ובפירוט על תפקידו. בעצם הייתי אורח של אורח במקום. התרשמתי מאוד מהיכולות של ל

"נו עמית מתי תהיה כבר שר החינוך?" לפעמים כשאני פוגש אנשים מחוץ לעולם החינוך, הם מנסים להחמיא לי או לפרגן לי בשאלות כמו מתי אני מגיע כבר לתפקיד מפתח כזה או אחר. זה לא יחדש לאף אחד העובדה שעולם החינוך אינו מושלם: מבני הכתות, תכני הלימוד והאופי הארגוני לא בהכרח משרתים את הלמידה או הצמיחה האידיאלית של התלמידים. לפעמים כשאני נתקל במחסום הארגוני, קל לי להאשים את מי שנמצא שם למעלה, אלו שמחליטים על אותם קירות. תסכול מערכתי פייר למדי. הגברת אותה ביקרתי, הצליחה בעיני לצמוח ולהתמקם כמ

את עולם הפודקאסטים גיליתי במהלך המסע. זו הייתה דרך רגע 'להתנתק' ולקבל השראה מאנשים מיוחדים בארץ. לאורך המסע קמו שני פודקסטים חינוכיים שעקבתי אחריהם מרגע שהתחילו. פרסונה - חשיבה יוצרת אישיות ו"שומעים חינוך". שם ניתן לשמוע אנשי ונשות חינוך איכותיים מספרים על העשייה והראייה שלהם. בשלישי נחתתי מאירופה היישר לאולפן ההקלטות של הרדיו הבינתחומי לראיון בפודקאסט פרסונה. מרגיש הרבה כבוד להיות מרואיין בפדוקאסט של ניב מורגנשטרן ולהיות חלק מהתופעה המתפתחת והמהממת הזאתי. מוזמנים ומוזמנות לה